כולנו נהנים מדיי פעם להשתעשע בפנטזיות על רילוקיישן למדינה אחרת. עצם המחשבה מייצרת התרגשות במוחנו, והדמיון פורש כנפיו למחוזות מרוחקים (תרתי משמע). מה שבטוח הוא שגם אם יש לך הצעה ממשית למעבר, או רק שרק התחיל אצלך תהליך גישוש חשאי, שווה לקחת בחשבון מספר עקרונות העשויים לסייע לך בתהליך, ריכזתי בשביל 7 מהם:
1. פתאום קם אדם בבוקר…
לפני הכל, לפני החיפוש הראשון בגוגל, נעצור ונשאל את עצמנו ״למה בכלל מעניין אותי לעשות צעד משמעותי שכזה?״ התשובות יכולות להיות מאד מגוונות וכמובן אינדיבידואליות. אבל בין אם זה הרצון לחוות תרבות חדשה, למצוא עבודה טובה יותר, או פשוט לשנות אווירה – חשוב להבין מה מניע אותך, והאם ההנעה הזו היא מספיק איתנה כדי לארוז את חייך ולהקים חיי שגרה במדינה אחרת על כל המשתמע מכך.
2. כמה זה יעלה לך?
מהצעד הראשון עם הגשת הויזה, דרך טיסות, ביטוח רפואי, העברת ציוד, דיור, עלויות מחייה וכן הלאה. מעבר למדינה חדשה הוא עסק לא זול איך שלא נהפוך את זה, ומשכך, חשוב מאד להתכונן אליו בהתאם. אני מציעה לבדוק את העניין בשני שלבים: הראשון – חקר שוק ושרטוט עלויות קבועות וצפויות. השני – בדיקות פיננסיות: היתכנות, תכנון תקציב, ״כרית ביטחון״. האם יש באפשרותך להרשות לעצמך את המהלך?
3. מה זה בית בשבילך?
ישראל היא מדינה קטנה, הכל מרגיש כמו מרכז עיר, רובנו חיים בדירות בבניינים, בתוך שכונות עם מרכז מסחרי ברחוב המקביל. מסתבר שלא כל העולם הוא כזה (אני באופן אישי הופתעתי לגלות את זה חחח). במידה שהיעד שלך ברור לך, אפשר לקחת את הבדיקות צעד קדימה ולנסות להבין מה המקום שהכי יתאים לך לגור בו – עיר גדולה, פרבר שקט, כפר ציורי? מה סגנון מבנה המגורים שישמח אותך? מה חשוב לך שיהיה מסביבך? מפתיע כמה תיאום ציפיות מהסוג הזה יכול להקל את חווית המעבר לכשתהיה.
4. איך הפרנסה באזור?
האם יש לך עבודה שמחכה לך או שעליך למצוא את עצמך? במידה והתשובה היא אפשרות ב׳, חשוב לרדת לעומק הפרטים בתחום הזה. אנשים רבים לאחר מעבר מוצאים את עצמם ללא פרנסה במשך חודשים רבים. נקודות לבדיקה: האם ציפיות השכר שלך תואמות את היעד? האם התעודות שלך מוכרות במקום החדש? האם יש צורך ברכישת מיומנות חדשה / השלמה לטובת המקצוע שלך? ואם יש לך יוזמה לפתיחת עסק אז כמובן – מה התנאים והבירוקרטיה בעניין.
5. חיי משפחה וחברה
שאלות שכדאי לשאול את עצמך אף על פי שהתשובות עליהן אף פעם לא ברורות או קלות, אבל המודעות לנושא כל כך רגיש מתבקשת מלכתחילה,. שאלות כמו: איך המרחק ממשפחה מורחבת ורחבים ישפיע עליך? ולהיפך – איך המעבר שלך ישפיע על המשפחה שלך? אם יש לך ילדים ואתם עוברים כמשפחה – כיצד תתווכו להם את המעבר? אילו דרכים תפתחו כדי לשמור על הקשרים החברתיים הקיימים שלהם? ומה יעזור להסתדר בבית ספר ומסגרות חדשות?
עוד שיקול שחשוב לקחת בחשבון הוא בענייני קהילה יהודית או ישראלית – האם יש לך צורך להיות באזור כזה? אם כן וודאו שהסגנון הקהילתי מתאים לכם, קשה לדמיין כמה הנדבך הזה משמעותי למי שצריך אותו.
6. דרך עקלקלה – אתגרים לפניך:
בוא נשים את זה על השולחן כבר עכשיו – אין שיטה לעבור מדינה בלי לחוות אתגרים – מחסומי השפה, התרבות שונה, תחושות של הסתגלות וזרות, הנפש עוברת טלטול של ממש.
אל דאגה, זה חלק מתהליך המעבר, מחקרים מראים שחצי השנה הראשונה לאחר המעבר היא גרף התרסקות של ״חלום הרילוקיישן ושברו״, ולאחריה המצב הרגשי והמנטאלי מתאזנים, לכן, הכנה ברובדים הללו עשויה ״לרכך״ את התקופה המאתגרת.
7. בדיקה 1 , 2… בדיקה 1 , 2
אין כמו לבדוק מקום דרך הרגליים, נכון לא כל יעד הוא נגיש או מאפשר בדיקות מקיפות לפני המעבר אליו (ראה ערך: אוסטרליה). אבל יעדים רבים – כן, שווה לנסוע, לקחת כמה שבועות, לצאת מאזורי התיירים ולדמות עד כמה שאפשר סימולציה לחיים האמיתיים שאולי יהיו לך. ניסוי שכזה יכול לצמצם את הפער בין המחשבה למציאות בצורה טובה ולסייע בתחושת ההבנה והאוריינטציה שלך אודות היעד הנחשק. אם אין אפשרות להגיע למקום אפשר לנקוט צעד ממשי אחר – לדבר עם חבר׳ה מהאיזור, להתחקות אחרי אנשים שעשו תהליך דומה למקום המיועד וכן הלאה.
לסיכומה של מחשבה
לא משנה כמה ננסה לתכנן ולדלוק אחרי מידע, שום דבר לא יכין אותנו לדבר האמיתי,
אבל, אם המחשבות בראש שלך לגביי רילוקיישן לא עוזבות אותך…
צלילה פנימה דרך העקרונות שהצעתי כאן, עשויים לשרטט עבורך חזון יותר ברור.
