בשעה טובה קיבלתם את ההחלטה – אתם עוברים למדינה חדשה, מזל טוב! בין כל ההתרגשות ורגע לפני שאתם מבשרים לעולם, חשוב ליישר קו עם כל בני הבית, ובראש ובראשונה עם הילדים. התיווך שלכם לקראת ההרפתקה החדשה הוא משמעותי לאין שיעור בחוויה שעשויה להיות מאתגרת עבור כולכם, ובמיוחד עבורם. לטובת העניין, ריכזתי עבורכם 7 עקרונות ועצות פרקטיות שיסייעו לכם בהכנה המנטלית והרגשית של הילדים:
1. שיתוף ושקיפות:
לילדים יש נטייה להסתגלות סביבתית מהירה, עם זאת דיבורים על מעבר ושינוי בעוגני השגרה, עלולים להציף אצלהם חששות ובלבול טבעי.
שיחות פתוחות והפיכתם של הילדים למעורבים בתהליך עשויים להפחית במידה משמעותית את תחושת הלא נודע. הסבירו להם למה אתם עוברים, מתי זה קורה, מה מצפה להם במדינה החדשה ואיך זה ישפיע על חייהם. כמובן התאימו את התוכן לגילם, ותנו להם קרדיט מבחינת הבנה – קרוב לוודאי שתופתעו לטובה.
2. משחקיות שמייצרת היכרות!
טכניקה נפלאה שתחשוף את הילדים למקום החדש היא דרך יצירת סקרנות תרבותית, שהרי לכל יעד יש את האלמנטים המדליקים איתו הוא מזוהה – טבע, בעלי חיים, דמויות תרבותיות, מאכלים ייחודים וכדומה. יצירת עניין מסביב לאלו הם אפשרות רכה וקלה להכיר מקום ולהתחיל להתקרב אליו. למשל: חברה סיפרה לי שלפני שהם עברו לאוסטרליה מטעם תפקיד בעבודה של בעלה, נשלח להם קרטון עם מני דברים מקומיים (ממתקים, ממרחים ודמויות בעלי חיים מקומיים) ככה הם ״טעמו״ תרתי משמע את המקום החדש בשלט רחוק.
3. בקרו במקום לפני או סיירו וירטואלית:
כן אני יודעת, לא כולם יכולים ״לקפוץ״ ליעד אליהם הם עוברים לפני זמן האמת. אבל אם כן יש לכם אפשרות טכנית או כלכלית לעשות זאת – שווה לשקול להקדיש תקציב ומשאבים לטובת הכרת המקום דרך הרגליים, הפגת החששות שיכולה להתקבל דרך חוויה שכזו היא משמעותית לתחושת הבטחון של הילדים והאמת גם שלכם. אם זו לחלוטין לא אופציה, נסו לסייר דרך גוגל Map ברחובות מרכזיים, תתפלאו אבל כך בחרנו את השכונה שלנו בבריסביין אוסטרליה 😅
4. הפכו את הילדודס לסוכני הסברה של היעד:
כמו שהדרך הכי טובה ללמוד למבחן היא ללמד את חבר שלך בעצמך, אז גם במקרה זה העיקרון מאד דומה. ברגע שהילדים מספרים לחברים, או אפילו למכרים מבוגרים על המעבר ועל היעד, מתעוררת אצלהם תחושת שליטה במידע בטחון בידיעותיהם. קצת לפני ההמראה שלנו לאוסטרליה, אופק שהיה אז בכתה ב׳ בלבד, העביר לכיתתו מצגת לא קצרה על אוסטרליה עם עובדות מעניינות, תמונות מלהיבות ואנקדוטות מצחיקות. הילדים המקסימים האזינו, הביעו התעניינות ושאלו שאלות ואופק סיכם את החוויה כמוצלחת ממש, שווה לנסות.
5. פרידות וסגירת מעגלים:
הילדים שלנו מוצאים את עצמם משוייכים למספר מעגלים חברתיים כבר בגיל צעיר מאד, חוג הג׳ודו, בית הספר, המשפחה וילדי השכונה הם רק דוגמאות לכלל החבר׳ה ששווה לציין איתם מפגשים אחרונים לתקופה. אצל ילדים עד גיל ההתבגרות, שווה לנסות ולארגן אפילו מחברת מכתבי הצלחה / פרידה / חוויה, כדי שילדיכם ייקח איתם למקום החדש מזכרת מרגשת שכיף להציץ בה מדי פעם כדי להתחזק וגם כדי להתגעגע.
6. בססו מראש אמצעים לקשר:
כדי לרכך במעט את הפרידות עבור הילדים, נסו למצוא את הדרך המתאימה ביותר עבורכם לשמור על קשר עם אלו שנשארים – משפחה וחברים. נכון שלמזלנו בימינו אנו הדרכים מגוונות וזמינות כמעט תמיד, אבל גם כאן לא יזיק לארגן את הדברים מראש. זו יכולה להיות שיחה שבועית בוידאו, קבוצת וואצאפ, או אפילו דרך משחקי וידאו כאשר הילדים מתחברים יחד ברשת 
. למה אני מציינת את זה? כי בין כלל המשימות וההסתגלויות הצפויות לכם התקשורת הזו היא מקור לחיבור שמרגיע את הטלטלה שבמעבר. לתכנן אותה מראש חוסך לכם החלטות ושאלות בתקופה הלחוצה ההגעה ליעד.
7. הורים אתם מרכז התמיכה וההכלה:
לאורך כלל התהליך וגם אחרי המעבר כמובן, הקפידו להקשיב לילדים, תנו להם את המקום להביע את כלל הרגשות שלהם, גם אם הם מכווצים או מפחידים אתכם. הביטוי שלהם ושחרור המחשבות והרגשות מהבפנים לבחוץ ייפנו להם מקום לקלוט את המידע החדש ולעבד את הבשורה המרגשת. אם יש צורך שווה לערב גם איש מקצוע שינחה אתכם ויתמוך את המהלך.
לסיכומם של הצעות
העיקרון המרכזי שצריך להנחות אתכם בתהליך התיווך של המעבר לילדים הוא –
יצירת תחושת בטחון, זה מתחיל דרך אוריינטציה והכרה תרבותית של המקום החדש,
עד להקניית תמיכה רגישית והכלה של התהיות, החששות וההתרגשות.
