מטבח של געגוע: אסטרטגיית חיבור לשורשים והמשפחה

למה נשים ברילוקיישן מוצאות את עצמן מבלות שעות במטבח?
+
מתכון לחלת שבת מחבקת

מאז ומתמיד המטבח היה המקום שבו הרגשתי בבית. כבר מגיל קטן מצאתי את עצמי בין סירים ותבניות, מתנסה, טועמת ונהנית מהיצירה שבבישול ובאפייה. כשהגענו לאוסטרליה, האהבה הזו הפכה לעוגן משמעותי – הדבר הראשון שעשיתי היה להקים מטבח שמרגיש כמו 'בית': מחומרי גלם, דרך כלי בישול, ועד סטים חגיגיים לאירוח. 

-לעבור ישר למתכון לחלה מחבקת-

בכל יום מצאתי את משקיעה שעות סביב התזונה היומית של בני הבית, היום אני יודעת שמדובר בהרבה מעבר לפונקציה של רעב ושובע, האנרגיה שמגיעה איתי למטבח מהווה גשר ישיר לישראל: לשורשיות, לאמא ואבא וסבתא, לזיכרונות של שמחה וחג, לרגעים של נזקקות לביטחון ונחמה ולזהות ותרבות ישראלית שאני מבקשת לשמר ולהעביר לדור הבא ולסביבה הקרובה.

צלחת של מרק קובה דלעת עם חלה ליד
קובה של שישי צהריים וחלה שהכנתי בעצמי, סבתא אסתר ז״ל הייתה בטח גאה בי על זה

שמתי לב שהתופעה הזו סביב המטבח ברילוקיישן היא לא ייחודית רק לי. נשים רבות שחוות מסע דומה סיפרו שגם הן, כמוני, מצאו במטבח מקור לחיבור. הן משתפות איך הן אופות, מגלגלות, צולות, מאדות ומשחזרות מתכונים וטעמים שממלאים את הבית ואת הלב בחום, רוך ונחמה.

אחת הנשים המיוחדות שהייתה לי הזכות להכיר היא לורנה וחניש גדסי. דרכינו הצטלבו עוד כששתינו חיינו בארץ, ובאופן כמעט מיסטי – דרך האינסטגרם. חוויות חיינו הלכו זו לצד זו באופן מקביל, וכהיא ומשפחתה יצאו לשליחות בפורטוגל, אני ומשפחתי נחתנו באוסטרליה.

במהלך הימים, על אף המרחק והפרשי השעות, מצאנו את עצמנו מעניקות זו לזו תמיכה, שיקוף ועידוד של החוויה המאתגרת הזו שנקראת רילוקיישן. לורנוש היא אלופה אמיתית במטבח, עם ידע עשיר בעולם המתכונים – משורשי דרום אמריקה וארגנטינה, דרך מרוקו והים התיכון, ועד לניחוחות הארצישראליים של אז והיום.

כשהבלוג הזה היה לקראת סיום, חשבתי שמן הראוי לתת בו מקום לחברה המיוחדת הזו שלי – לורנה, שהיא לא פחות מקסם והשפעה טובה של אנרגיה ואור. היא מצידה ישר נתרמה לשתף איתנו מתכון לחלה, כי מה הכי קרוב לחיבוק מאשר בצק קלוע ואפוי שמרגיש כמו שמיכת פוך בלילה קר? החלק הבא הוא שלה – אז אמצו בשמחה את מילותיה והמתכון שלה, ושתפו אותנו בתוצאה 🌻

״מטבח בשבילי הוא מקור לחוסן ולחיבור עצמי.
אחד הדברים שהכי מחברים אותי לעצמי ולמקום הבטוח שלי הוא הבישול והאפייה. בכל תקופה בחיי – גם ברגעי שמחה וגם ברגעים בהם הייתי זקוקה לחיבור פנימי – המטבח היה המפלט שלי.
כשהגעתי עם משפחתי לשליחות בחו"ל, הדבר הראשון שעשיתי היה להכין חלות עם הילדים. זה לא היה רק על ערך האוכל, זו הייתה דרך לחבר אותנו לבית, למקום החדש ולתחושת ההמשכיות של המוכר והאהוב.

פעולת האפייה עבורי היא טקס של קרקוע וחיבור לשורשים ולזהות שלנו. היא מערבת את כל החושים – ריח, טעם, מגע, ראייה ושמיעה – ויוצרת הרמוניה שמחברת בין הגוף לנפש.
אני נוהגת לשלב גם את טקס הפרשת החלה, שמביא איתו חיבור עמוק בין חומר לרוח.
גם מי שפחות מתחבר למנהג המסורתי יכול להוסיף רגע אישי של תפילה, כוונה או השקטה.

אפיית החלות יצרה גשר לא רק עבורי, אלא גם עבור הקהילה שלי.
משפחות רבות, שלא נהגו להכין חלות לפני כן, התחברו דווקא בזמן רילוקיישן למנהג הזה, וגילו כמה הוא מרגיע ומלא משמעות. אני מזמינה גם אתכם לנסות – טקס אפיית החלה הוא דרך מופלאה להרגעת געגועים ולחיבור עמוק.

מתכון לחלות מושלמות
לורנה וחניש גדסי

מצרכים:

  • 1 ק"ג קמח (רצוי קמח לחלות/לחם)
  • 600 מ"ל מים פושרים
  • כף מלח
  • 3 כפות סוכר
  • 2 כפות שטוחות שמרים יבשים
  • ביצה (לחלה טבעונית אפשר להשמיט)
  • ½ כוס שמן זית (או כל שמן אחר)
 

אופן הכנה:

  1. הכנת הבצק:

    • מניחים את הקמח בקערה גדולה.
    • יוצרים גומה במרכז ומוסיפים
      את השמרים והסוכר יחד עם
      5 כפות מים (מים הפושרים).
    • ממתינים 5 דקות עד
      שהשמרים מתחילים לתסוס.

  2. לישה:

    • מוסיפים ביצה (אם משתמשים) ואת המלח בצד הקערה.
    • מתחילים ללוש תוך הוספת יתרת המים בהדרגה.
    • לשים במיקסר עם וו לישה למשך 8 דקות, עד לקבלת בצק אחיד.
    • מוסיפים את השמן בהדרגה תוך כדי לישה, עד שהוא נספג לחלוטין.
    • לשים עוד 1–2 דקות ידנית כדי לבדוק שהבצק גמיש ורך.

  3. התפחה ראשונה:

    • מקמחים קלות את פני הבצק, מכסים במגבת ומניחים לתפוח
      במקום חמים למשך 40 דקות. (כשממהרים, ניתן להתפיח 20 דקות בלבד).

  4. עיצוב החלות:

    • לאחר ההתפחה, מוציאים את הבצק ולשים קלות להוצאת האוויר.
    • מחלקים את הבצק ל-8 כדורים שווים (או לפי גודל החלות הרצוי).
    • מניחים לכדורים לנוח 10 דקות.

  5. קולעים את החלות:

    • מרדדים כל כדור לרצועה בעובי 1 ס"מ.
    • אם רוצים, ניתן למרוח על הרצועה ממרח זיתים, מגלגלים לרולדה.
    • קולעים 3 רצועות לצמה. חוזרים על הפעולה עם שאר הבצק.

  6. התפחה שנייה:

    • מניחים את החלות בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה.
    • מכסים במגבת ומתפיחים שוב 30 דקות.

  7. אפייה:

    • מברישים את החלות בביצה טרופה (או תחליף כמו חלב סויה/מים עם מעט סוכר).
    • מפזרים מעל מלח גס, רוזמרין טרי או שומשום.
    • אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך 25–30 דקות,
      עד שהחלות זהובות וריחניות.
 

טיפ לסיום:

לאחר האפייה, הניחו את החלות להתקרר על רשת כדי לשמור על קרום פריך ומבנה יציב.

לסיכומו של מתכון

בין אם אפיית חלות או הכנה של פסטה עגבניות, שהייה במטבח ומחשבה על אוכל מעוררת בנו רגשות מיוחדים, מטבח הוא הרבה מעבר לפונקציה, הוא הזדמנות להעביר ערך לבני המשפחה, הוא הזמנות להתחבר לביטחון ונחמה, הוא זיכרון של בית.

לרתום את הילדים לעשייה הזו יכולה להיות חוויה מעצימה, ולהתעסק עם בצק תמיד נותן תחושת רגיעה – המתכון של לורנה כבר כאן, לך נותר רק לנסות ולשתף בתוצאה 🌻

רוצה להמשיך לדבר על זה יחד?
הקהילות שלנו מחכות לך

On the Move

בוואצאפ ובפייסבוק

אהבת את התכן? שווה להפיץ הלאה : )

מאמרים נוספים שיעניינו אותך: